ריאיון עם פרופ׳ בני דקל

אני רואה במחקר שלי סוג של שליחות

מאת: יעל גליל

פרופ׳ בני דקל

פרופ' בני דקל הוא נפרולוג ילדים וחוקר, איש צעיר (46) שמנהל צוות בן 15 אנשים אשר עובדים במעבדה אפרורית בבית החולים שיבא תל השומר. למרות חזותו הצנועה, פרופ' דקל הוא מפורצי הדרך המובילים בעולם בתחום גידול תאי כליה,  למטרת ריפוי חולי אי ספיקת כליות. נפגשתי איתו לשיחה בנימה של אופטימיות זהירה.

איך הגעת לתחום המחקר של גידול תאי כליה?
למדתי רפואה בטכניון ועשיתי סטאג' (התמחות) בתל השומר. כבר מתחילת דרכי ברפואה התעניינתי בצד המדעי, הבסיסי והקליני, של תחום הנפרולוגיה. תסכל אותי להסתפק במידע הקיים. הרגשתי שחסר המון ידע ורציתי לקדם את הרפואה דרך הבנת המחלות והתהליכים הפתולוגיים שגורמים להן. כיום אני משלב את עבודתי המדעית בעבודה קלינית. אני מטפל בעיקר בילדים שנולדו עם מלפורמציות (עיוותים) כלייתיות, שגורמות למספר נפרונים מופחת. הפיתוחים עליהם אני עובד מיועדים לעזור, בין היתר, לכליותיהם של ילדים אלו, להשתקם ולהימנע מלהגיע לאי ספיקה. מאחר ואני חשוף גם לצד הקליני והאנושי של התחום שאותו אני חוקר, אני רואה במחקר שלי סוג של שליחות שנועדה לפתור בעיה קשה וכואבת מאוד שאין לה פתרון טוב עקב המחסור החמור בתרומות איברים. אני משתדל להקנות את אותה תחושת שליחות ומוטיבציה רגשית גם לאנשי צוות המחקר שלי.

מהם הם תחומי המחקר של מעבדתך?
הצוות שלי מתמקד בשני תחומים עיקריים: במחקר של  תאים מגידולים סרטניים מוצקים כגון סרטן כליה של ילדים ובמחקר של רגנרציה כלייתית, כלומר הבנת התהליכים הקשורים בבנייה מחדש ושיקום של הכליה. בין שני תחומי המחקר הללו יש קשר. בגידולי סרטן הכליה, מצאנו שישנם תאים עמידים לכימותרפיה שלהם יש תכונות של תאי גזע, כלומר הם בעלי יכולת של התחדשות עצמית ומסוגלים להתמיין ולהפוך לכל סוג של תא כליה בוגר. גם בכליה בריאה חלים תהליכים של בניה ושיקום (רגנרציה). בשתן של אדם בריא נפלטים כ 50-60 אלף תאי אפיתל בשעה מדפנות הנפרונים (שהן היחידות המרכיבות את הכליה) והם מתחדשים כל הזמן. תינוק נולד עם כליה בגודל 4 ס"מ והיא מגיעה לאורך-7 ס"מ בגיל שנה ועד  12 ס"מ בבגרות. אם לאדם יש כליה אחת, היא גדלה אפילו יותר. גם במצבים של מחלת כליות חריפה יש לעיתים החלמה ספונטנית של הכליה שפירושה בניה מחדש. השאלה הגדולה שמעניינת אותי היא איך זה קורה. זה הסוד שיאפשר לנו לחדש כליות או חלקים מכליות חולות. פעם חשבו שהכליה היא איבר נעדר יכולת התחדשות עצמית. היום אנו יודעים שזה לא נכון. לכליה יש יכולת התחדשות עצמית שהולכת וקטנה עם הגיל. ההתחדשות היא לא על ידי ייצור נפרונים חדשים אלא באמצעות התחדשות וגדילה של אזורים בתוך הנפרונים. מה מקור ההתחדשות הזו? האם אלו תאי גזע? או שמא אלו תאים מקדימים (progenitors) של נפרונים? ההבדל הוא שתאי גזע יכולים להתמיין לכל סוג של רקמה ואילו תאים מקדימים של נפרונים יכולים להתמיין רק לנפרונים. אלו השאלות שאנו חוקרים.

האם כבר בוצע ניסוי כזה בחיות?
בהחלט. הצלחנו להשתיל תרבית תאי כליה שיצרנו במעבדה בכליות של עכברים עם אי ספיקת כליות וקיבלנו שיפור בתפקוד הכלייתי שלהם שניכר גם ברמה הקלינית, כגון ברמת הקריאטינין בדם.

איך מתבצעת השתלת תאי הכליה?
החדרת תאי הכליה אל הכליה החולה תעשה באמצעות הזרקה בטכניקה הדומה למה שנעשה בניקור כליה או בקטטר. יתכן שיהיה צורך בסדרת טיפולים

מה הסיכונים הכרוכים בטיפול מסוג זה?
היות ומדובר בתאים ולא בתרופה כימית קשה מאוד לבקר את הטיפול כי כל דגימת תאים נבדלת בתכונותיה ועלולות להיות תופעות לוואי בלתי צפויות. לכן, אנו מנסים במקביל לפתח תרופות עשויות מחומרים שיש להם יכולת להתחבר או לחדור לתאי הגזע שנמצאים באופן טבעי בכליה ולשפעל אותם. תרופות אלו ניתן יהיה לקחת דרך הפה והם ישפרו את יכולת השיקום והריפוי של הנפרונים הפגועים בכליה.     מה לוח הזמנים הצפוי עד ליישום הטיפול הזה בבני אדם? אני לא רוצה להתחייב,  אבל טווח של 10 שנים נראה לי ריאלי.

למה אינכם מייצרים כליה שלמה?
במכון ויצמן, במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט שלי, הצלחתי להשתיל תאים עובריים שהתמיינו לרקמת כליה מתפקדת בעכברים וגם בחזירים. הניסוי הזה זכה לפרסום ולהדים חיוביים בכל העולם אולם כעבור זמן קצר הרקמה התנוונה ומתה. הסיבה לכך היתה שהרקמה היתה מנותקת ממחזור הדם של הגוף. לכן הגענו למסקנה שיש לעבוד על גידול תאים שישתלבו בתוך הכליה ולא על גידול כליה שקשה יותר לשלב אותה בגוף.

על אלו עוד פרויקטים עובדים במעבדה שלך?
יש לנו עוד פרויקט שהוא חדשני יותר של תכנות מחדש של סוגי תאים שונים שאינם תאים כלייתיים והפיכתם לתאי גזע כלייתיים על ידי כך שמחדירים לתוכם גורמי שעתוק ספציפיים שאופייניים לתאי גזע אלו. פרוייקט זה צפוי להבשיל ליישום בבני אדם בשלב מאוחר יותר.

האם השתלת תאי גזע כלייתיים תצריך נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון?
כל מקרה לגופו. אם נטפל בחולה פרה-דיאליטי ונשתמש בתאים שמקורם בו עצמו, לא יהיה צורך בתרופות נוגדות דחייה אולם אם יושתלו בחולה תאים זרים, שמקורם מאדם אחר, הוא יצטרך ליטול תרופות אלו.

לסיום הריאיון, פרופ' דקל מבקש להעביר מסר אלינו, חולי הכליה: המחקר בתחום פיתוח תאי גזע כלייתיים דורש משאבים אדירים מאחר והוא משלב טכניקות מתקדמות בעלויות גבוהות, ניסויים בבעלי חיים, כוח אדם מיומן וכיו"ב. לפציינטים יש תפקיד חשוב מאוד ליצירת לובי אצל מקבלי ההחלטות, עבור הקצאת משאבים למחקרים שלנו בכדי שהעתיד יראה טוב יותר. מה שאנחנו עושים צריך להיות מוכר כפרויקט לאומי ישראלי.

******

מושגים המופיעים בכתבה: גורמי שעתוק –  חלבונים הנקשרים לרצפי ה DNA הנמצאים לפני החלק המקודד של הגנים ומווסתים את הביטוי שלהם. נפרון – יחידת המבנה והתפקוד הבסיסית של הכליות. בנפרון מווסתים כמות המים והאלקטרוליטים בגוף, לחץ הדם וכן מאזן חומצה ובסיס במהלך ייצור שתן. תאי אפיתל –  תאים שטוחים המצפים משטחים חיצוניים וחללים בתוך הגוף. תאי גזע –  תאים  בגוף הנבדלים מתאים אחרים בכך שעדיין לא עברו תהליכי התמיינות סופיים לסוג רקמה. תאים כאלו יכולים להתמיין ולהפוך לתאים ספציפיים או להמשיך ולהתחלק כתאי גזע.

אנו מתחייבים שהפרטים שתמסרו ישארו חסויים ולעולם לא יועברו לגורם אחר.
בכל עת עומדת לכם הזכות להימחק מרשימת התפוצה של האתר, באמצעות פעולה פשוטה של משלוח דואר אלקטרוני לכתובת: info@inkf.org.il

דילוג לתוכן